16 וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃
16 וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. וְעַתָּה בְּהִנָּחֲמוֹ עַל הָרָעָה לְעַמּוֹ, רוֹאֶה כִּי אֵין אִישׁ צַדִּיק לַעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ:
17 וַיִּשְׁתּוֹמֵם. וַיַּחֲרֵשׁ לִרְאוֹת אִם יֵשׁ מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם, וְאֵין מַפְגִּיעַ. וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְשׁוֹן אָדָם הָעוֹמֵד וְתוֹהֶה וְשׁוֹתֵק בְּתִמְהוֹנוֹ, וְתָי״ו וַיִּשְׁתּוֹמֵם כְּתָי״ו שֶׁל מִשְׁתּוֹלֵל, וּשְׁנֵיהֶם כָּאן מְשַׁמְּשׁוֹת לְשׁוֹן מִתְפַּעֵל. וְכֵן דֶּרֶךְ הַתֵּיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ הָרִאשׁוֹן שִׁי״ן אוֹ סָמֶ״ךְ, כְּשֶׁהִיא נֶהְפֶּכֶת לִלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, נִתְפַּעֵל וְיִתְפַּעֵל, בָּא הַתָּי״ו בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת שֹׁרֶשׁ הַתֵּיבָה. נִמְצָא וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְשׁוֹן ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ ירמיהו ב:יב, ״מַשְׁמִים בְּתוֹכָם״ יחזקאל ג:טו, ״נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים״ איוב יח:כ, לְשׁוֹן ׳תִּמָּהוֹן׳:
19 וְצִדְקָתוֹ... סְמָכָתְהוּ. הִיא לְהַשִּׂיאוֹ וּלְאַמֵּץ יָדָיו בְּנִקְמָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ הֲגוּנִים לְהוֹשִׁיעַ:
